גור חיים נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.ביום 15.3.09 הגיש התובע כתב תביעה סתמי ולא מפורט כנגד החלטת פקיד תביעות מיום 14.1.09 הדוחה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מתאריך 10.4.07 מהטעם שלא הוכח לטעמו שנגרם לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.

2.הנתבע הגיש ביום 27.7.09 כתב הגנה בו ביקש למחוק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה ולחילופין טען כי הוא שומר על זכותו להגיש כתב הגנה מפורט עם קבלת כתב התביעה המפורט.

לכתב ההגנה צורף טופס התביעה וכן טופס תביעה קודם שהוגש למוסד לביטוח לאומי ביום 20.5.07 בגין פגיעה שנסיבותיה זהות, אלא שתאריך הפגיעה שצויין בה – 26.4.07 (להלן: "התביעה הראשונה").

כמו כן צורפו לכתב ההגנה ההודעה אשר נגבתה מן התובע ביום 21.6.07 בגין התביעה הראשונה וכן הודעה מיום 4.1.09, בה הוזהר התובע ועומת עם תביעתו הקודמת.

3.ביום 9.11.09 התקיימה ישיבת הערכה מוקדמת בפני כב' השופט (בדימ') נויגבורן בה טען התובע כי יש לו עורך דין והוא במילואים.

בעקבות ההודעה ניתנה החלטה כי ראוי לקיים הערכה מוקדמת בנוכחות עורך דין ולפיכך נקבע מועד חדש.

4.ביום 10.1.10 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם אשתו בצירוף מסמכים רפואיים.

5.ביום 26.1.10 התקיימה ישיבת הערכה מוקדמת נוספת, בה הסכימו הצדדים כי יראו את תצהיר התובע ככתב תביעה מתוקן והמל"ל הגיש כתב הגנה מתוקן במענה לעובדות שפורטו בכתב התביעה המתוקן.

כמו כן הוסכם כי הצדדים רשאים להעלות טענות משפטיות נוספות.

התיק נקבע לישיבת הערכה מוקדמת נוספת.

6.ביום 16.2.10 הודיע הנתבע כי לא ניתן לראות בתצהיר התובע כתב תביעה מתוקן מאחר ומדובר בעניין מורכב ולפיכך התבקש כב' בית הדין להורות לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן.

7.ביום 24.2.10 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ובעקבותיו הוגש ביום 8.3.10 כתב הגנה מתוקן בה טען הנתבע לראשונה כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות בהגשתה.

הנתבע טען כי תביעת התובע לתאונת עבודה מיום 26.4.07 נדחתה מתאריך 9.7.07 ואילו התביעה לבית הדין הוגשה ביום 6.7.09.

הנתבע שב וכפר באירוע התאונתי ככל שהוא מתייחס ליום 26.4.07 או ליום 10.4.07.

כמו כן טען הנתבע להיעדר קשר סיבתי.

8.ביום 11.5.10 התקיימה ישיבת הערכה מוקדמת נוספת בה הוחלט כי לאור טענות הצדדים יועבר התיק לשופט לקיום דיון בטענת ההתיישנות.

9.בהחלטה מיום 23.2.11 הורינו כי אין מקום לפיצול הדיון לשאלת ההתיישנות בלבד ולפיכך נשמעו ביום 2.3.11 ראיות ביחס להתיישנות וביחס לעצם התביעה.

10.ההתיישנות –

התובע טען כי נפגע יום אחד אחרי יום העצמאות.